עזרא צמרי | צליל של מנדולינה בלב
תערוכה קבוצתית | מציירות לספרים
אגודת חובבי הצילום "עפולה קלאב" | אני, עירי, ארצי
אהובה שרמן | חמישים שנות יצירה
סטודנטים בטכניון | עפולה – מעבר למיידי
תערוכה קבוצתית | בוגרי מגמות אמנות בעפולה ע"ש מירב בן משה
תערוכה קבוצתית | לראות את האחר בתוכי
תערוכה קבוצתית | נשים יוצרות בעפולה
צביקה זליקוביץ | צילום מקרוב ומרחוק
שילובים - מגמות ביצירה הפיגורטיבית בישראל
תרצה אשכנזי - ארבל | פנים סדוקות
קפצנו לעפולה | בוגרי בי"ס גורן לתקשורת חזותית, מכללת עמק יזרעאל
תערוכת צילום: מחפשים את
האוצר –בשרשרת הדורות
נבחרת בוגרי אונ' חיפה
אוצרת: רותי קלימי.
פתיחה: יום חמישי, 3/3/2011 בשעה 18:30 בחסות ראש העיר מר אבי אלקבץ ובהשתתפות ד"ר יעקב אזואלוס, סמנכ"ל תרבות צעירים וספורט בעיריית עפולה.
בתערוכה "כחוליה בשרשרת" מוצגים דימויים נשיים מפוסלים מאבן. רינה מטפלת באבן כבחומר ביד יוצרו, מתקיים דיאלוג ללא מילים בין היצירה מהאבן הקשה, לבין תכונות החומר הניתן לעיבוד ולעיצוב כרצונו של האמן. הדמויות המפוסלות בצורות אורגניות, טבעיות, צורות מעוגלות ללא זוויות. הדמויות מזכירות את דמותן של צלמיות, בהן קיימת הדגשת הגוף הנשי כסמליות הפריון, רגליהן לא עוצבו כך שהן תוכלנה לעמוד בעצמן אלא נתמכות במיתקן מיוחד. כמו הצלמית שנועדה להיות מוחזקת בידיים ולא רק להביט בה בלבד.
לדברי רינה חייקין "הכרומוזומים שנעשו עפ"י צילום ממיקרוסקופ אלקטרוני מפתיעים בצורתם האנושית, נשית ובעיקר מפליא לגלות בצורתו של כרומוזום X שהוא כרומוזום המין הנשי את אידיאל היופי הנשי, מתעוררת השאלה מה לגנים ולתפיסת היופי הנשי?"
הבבושקות היא סדרה של פסלים חלולים הנמצאים זה בתוך זה. הבבושקה החיצונית היא הגדולה ביותר, ובתוכה יכולה להכיל בבושקה נוספת וכן הלאה, שתי בבושקות אינן חלולות, הן מוצגות כאובייקט חסום . הבבושקה מזכירה גם את מבנה האנתרופואידים-שהם מבני קבורה עתיקים.
לדברי רינה "המבנים הללו מבטאים תוצר של תהליכים דוריים אותם הם מכילים בתוכם,בכל אחת מאיתנו שוכנת אמה ואם אמה. גם לזרעים תפקיד של 'מכילים ומוכלים' הם מכילים מסרים קדומים אשר מוכלים בהווייתנו".
הדמויות של רינה חייקין הן סמל חזותי פשוט, שנועד להעביר מסר קצר וברור ללא שימוש בפרטים. כמו שהצלמית מדברת על כל אישה ולא על אחת מסוימת. האישה מרוכזת בעצמה מחוברת לשורשיות עמוקה ונתונה להקשבה הפנימית המתרחשת בתוכה.
את המרקם החיצוני של האבן אני מדמה לקליפה גסה,המסתירה את תוך הרך,הצבעוני, המפתיע. כל פעם שאני חוצבת, חודרת לתוך גוש האבן אני מופתעת מחדש לראות את מה שהיא צופנת בחובה. בדמיוני אני רואה באבן את החיבור לאדם, גם הוא עוטה קליפות מחוספסות,ומסתיר בתוכו מהות רכה אנושית ומפתיעה
רינה חייקין
קיימת שותפות אינטימית בין האמן לבין החומר שבו הוא משתמש, ידו של האמן חושבת ומממשת את הרהורה בתוך החומר. האבן והעץ מבטאים בלשונם בעיות ,אמירות ורגישויות, אנחנו הפסלים לומדים לאט לאט את שפתם. על האמן לשאוף להתקרב לנשמת החומר, כאשר מדובר בחציבה ישירה, לעולם אינך יכול לדעת כמה זמן תמשך ההתמודדות. הפסל מבקש את עזרת האבן,השיש,העץ, כדי לתת להם חיים חדשים
רינה חייקין נולדה בעפולה, בת למייסד עפולה יהודה קרימסקי. בוגרת לימודי פיסול בהנחיית האמנית הפסלת דליה מאירי. כיום היא חיה ויוצרת במושב מרחביה.
בחזרה לראש הדף
הזמנה לפתיחה