עזרא צמרי | צליל של מנדולינה בלב
תערוכה קבוצתית | מציירות לספרים
אגודת חובבי הצילום "עפולה קלאב" | אני, עירי, ארצי
אהובה שרמן | חמישים שנות יצירה
סטודנטים בטכניון | עפולה – מעבר למיידי
תערוכה קבוצתית | בוגרי מגמות אמנות בעפולה ע"ש מירב בן משה
תערוכה קבוצתית | לראות את האחר בתוכי
תערוכה קבוצתית | נשים יוצרות בעפולה
צביקה זליקוביץ | צילום מקרוב ומרחוק
שילובים - מגמות ביצירה הפיגורטיבית בישראל
תרצה אשכנזי - ארבל | פנים סדוקות
קפצנו לעפולה | בוגרי בי"ס גורן לתקשורת חזותית, מכללת עמק יזרעאל
תערוכת צילום: מחפשים את
האוצר –בשרשרת הדורות
נבחרת בוגרי אונ' חיפה
אוצרים: רוני רכב ורותי קלימי
אירוע פתיחה: יום ראשון חוהמ"ס, י"ח בתשרי תשע"ב 16.10.11, שעה 17:00.
כניסה חופשית. הציבור מוזמן!
נעילה: 15 בדצמבר.
שמונה מאיירות ישראליות ברוכות כישרון ובולטות באיורי ספרי ילדים משתתפות בתערוכה הכוללת איורים לספרים הנחשבים לקלאסיקה חזותית של ספרות הילדים.
איורים הם יצירות האמנות הראשונות שילדים נחשפים אליהן בילדותם עוד לפני ידיעת הקריאה. הדימויים הויזואליים הנם תענוג חזותי עבור הילד. השיח על האיור והעניין האמיתי בו הוא נחלתם של הילדים והמבוגרים כאחד. האיורים ליצירות ספרות קלאסיות מזמינים אותנו ל"קרוא" את הסיפור. במפגש עם איור משובח מתקיימים מאפיינים של התבוננות ביצירה מעולה: העונג, הריגוש, פענוח המסר וזיהוי התקופה והמקום.
בספרים שלפנינו המאיירות מפיחות רוח חיים במילים, ניתן להבחין באינטגרציה בין המילים לאיורים וכיצד האיור משרת את הטקסט, מרחיב ומעשיר אותו, האיור תומך בסיפור ואי אפשר בלעדיו.כל האיורים בספרים שלפנינו עורכים דיאלוג מתמיד בין הטקסט לצבע ולצורה,בין הדמויות המסוגננות אנושיות לדמויות דמיוניות, בוראים עולם דמיוני ומציאותי כאחד האופף את הסיפור. כל אחת מהמאיירות בסגנונה הייחודי, בחרה לאייר את הדימויים בשפתה היא. מישורי האיור משתנים בין מאיירת אחת לשנייה, התום הנשקף מעיני הדמויות,הקו המסוגנן ההומוריסטי או פיוטי דרמטי, הבחירה בקומפוזיציה המתאימה, בצבעים, בקו ובצורה בה בחרה כל אחת לכדי השלמת הסיפור.
נולדתי בתל אביב לפני הרבה מאוד שנים (כבר שכחתי כמה, אבל מה זה חשוב). בשנותי הראשונות נדדתי עם הורי בעקבות פעילותו של אבי בכפרים, בקיבוצים, בקריות ולבסוף לתמיד נשארתי בעיר חיפה.
תמיד אהבתי לשחק עם חיות, לשמוע סיפורים מרגשים ולצייר.
אלונה פרנקל נולדה בקרקוב שבפולין. השנים הראשונות לכיבוש הנאצי עברו עליה בגיטו לבוב. לאחר חיסול הגיטו, נמצא לה מקלט בכפר נידח, שם שהתה לבדה. לאחר מכן, הסתתרה במחבוא יחד עם הוריה עד לשחרור ע"י הצבא הרוסי. ב-1950 עלתה עם הוריה לישראל.
אלונה מציירת ציורים וקוראת ספרים מאז שהיא זוכרת את עצמה. אהבותיה אלה הביאו אותה לאיור, ומאוחר יותר לכתיבת טקסטים משלה. כשמיכאל בנה היה תינוק, כתבה וציירה עבורו ספר בשם: "סיר הסירים" שיצא לאור בשנת 1975 והפך מיד עם פרסומו לרב-מכר עולמי. הצלחת "סיר הסירים" עודדה את אלונה לכתוב ספרים נוספים, המבוססים על רעיונות שהגתה ואשר העסיקו אותה במשך שנים רבות. אלונה כתבה וציירה 32 ספרים שתורגמו לשפות רבות. כמו כן איירה 30 ספרים שנכתבו ע"י אחרים, עיצבה עטיפות ואיירה מאמרים וסיפורים רבים, אשר פורסמו בעיתונים שונים.
על עבודותיה זכתה בפרסים רבים.
על עבודתה מספרת אלונה: "תחילתו של ספר חדש היא בכתיבת הסיפור. זהו תהליך שנמשך לעתים ימים ולעתים שנים אחדות. קודם כל אני מתרכזת בטקסט בלבד, ומתעלמת מהאפשרות שבעתיד אצייר אותו. בתום הכתיבה אני מניחה לספר (לפעמים לפרק זמן ממושך), ורק לאחר תקופת מה אני נגשת למלאכת הציור.
"כשאני מציירת ספר, אני משתדלת להתאים את הסגנון לנושאו ולרוחו. אלה מכתיבים לעתים את הטכניקה ואת החומרים: עפרונות צבעוניים, צבעי מים, צבעי גואש, פסטלים, צבעים אקריליים על בד, קולאז'ים וטכניקות מעורבות. למוציא לאור אני מגישה את הספר כשהוא מוכן לדפוס. בכל השלבים האלה אני מבקשת, קודם כל, לשמח ולרצות את הילדה שבי".
"אני מאמינה, שההבדל בין מבוגרים לילדים, הוא ניסיון החיים, אוצר האסוציאציות ותלותם של הילדים במבוגרים. אני מעריכה עד מאד את כושר השיפוט של הילדים ורוחשת להם כבוד. אני מאמינה שספרי משקפים את השקפותיי הליברליות, את הזכות לחופש הבחירה, את הסלידה בפני אינדוקטרינציה ומפני אלימות, ויש בהם אולי גם הומור אנרכיסטי, שהוא לעתים המגן הטוב ביותר בפני מצוקות, של ילדים ושל מבוגרים כאחד".
בוגרת המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה במגמה לתקשורת חזותית.
מאז סיום לימודיי בשנת 1984 ועד היום איירתי למעלה משישים ספרים לילדים ולנוער בהוצאות ספרים: "מעריב", "זמורה ביתן", "ספרית הפועלים", הוצאת הקיבוץ המאוחד", "כתר", "עם עובד" , "כרטא" ועוד.
איורים נוספים שלי הופיעו על מוצרי צריכה ופרסום כמו מוצרי חלב ("שטראוס"), שוקולד ("עלית") כרזות ("נעמת") ("פסטיבל הצגות ילדים חיפה").
במקביל לעבודתי כמאיירת אני מלמדת איור במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה ובמכללת עמק יזרעאל.
מלגות ופרסים:
ילידת קיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל, שנת 1964.
גרה כיום בישוב הקהילתי אלון הגליל, נשואה ואם לארבעה.
למדה עיצוב גרפי ואיור בביה"ס לעיצוב "ויצ"ו קנדה" בחיפה בשנים 90- 94.
איורים:
"הסיפור של נילי" - 1998 הוצאת ספריית פועלים, כתבה אראלה שרפיאן
"ביער הדגדוגים" - 2001 הוצאת ידיעות אחרונות, כתבה אראלה שרפיאן
"תני הלוויתן הקטן" - 2004 הוצאת ציבלין, כתבו נרי אלומה וזהר טל ענבר
*"אוגי" - 2006 הוצאת ספריית פועלים, כתבה נרי אלומה
"נוצות ברוח" - 2006 הוצאת עגור, סיפור עם שחודש ע"י שלמה אבס
"אבד עליו הכלח" - 2006 הוצאת מודן, כתבה לבנה מושון
*"אבא הכי חזק" - 2008 הוצאת ספריית פועלים, כתבה נרי אלומה
וכן השתתפה באיור ספר אוסף משירי ביאליק- "מאיירים שרים ביאליק"
ואוסף "מאיירים שרים עוזי חיטמן", בהוצאת ציבלין.
*הספר "אוגי" זכה במקום השני במצעד הספרים ע"ש מרים רות בשנת תשס"ח
*הספר "אבא הכי חזק" זכה במקום השלישי במצעד הספרים ע"ש מרים רות בשנת תשס"ט
ציור:
בשנים 2007-2006 למדה ציור אצל הצייר אלי שמיר בסטודיו שלו בכפר יהושע.
בשנת 2008 הצטרפה ללימודים במסגרת "סטודיו באורנים" במכללת אורנים
ובשנת 2009 החלה את לימודיה לתואר ראשון באמנות באורנים.
בשנת 2010 המשיכה את לימודי התואר באמנות בשנה השנייה באוניברסיטת חיפה, שם לומדת כיום.
בשנת 2008 הציגה תערוכת ציור – "נופי בית" במסגרת "סטודיו באורנים" בספריית אורנים .
מאיירת ספרי ילדים בישראל ובחו"ל.
נולדה בשנת 1952 במילאנו, איטליה.
מתגוררת כיום בתל- אביב.
השכלה אקדמאית: Accademia di belle arti di Brera- Milano, Italy
פרסים:
1994- פרס נחום גוטמן- תל אביב, ישראל.
1996- Annual 96'- Fiction illustrator children's books- Bologna, Italy
2004- פרס הדסה- איור ספרי ילדים- חיפה, ישראל.
2006- נבחרה לייצג יחד עם חמישה עשר מאיירים , ממיטב מאיירי ספרי ילדים ישראלים, בתערוכה בין-לאומית נודדת, בחסות משרד החוץ הישראלי.
ילידת וחברת קיבוץ מרחביה. בוגרת המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה במגמת תקשורת חזותית. מאיירת, מעצבת, מורה לאמנות, מדריכה ומנחת קבוצות יצירה באמנות רב תחומית. איירה עד כה למעלה מ-30 ספרי ילדים ונוער בהם:
כמעצבת גרפית איירה ועיצבה עבודות רבות עבור גופים שונים בהם:
הארגון הבינ"ל "יוניסף", הסוכנות היהודית, משרד המדע והספורט, סלקום, בזק, "אריק כהן", תאטרון הקיבוץ, רדיו "קול רגע", מפעלי תעשייה רבים וחברות היי-טק, מועצות אזוריות וקמפיינים פרסומיים.
במשך כ- 11 שנים לימדה אומנות בחטיבת הביניים בכפר קמא.
במקביל - הדריכה ילדים במרכז "מילוא" להעשרה באומנות בעפולה
והעבירה קורס לאיור במכללת "תלתן" בחיפה.
תערוכות: הציגה בתערוכות קבוצתיות רבות במסגרת ארגון "אגודת המאיירים":
במוזיאון נחום גוטמן ביפו, בבית אריאלה ת"א, ב"בית האומנים" בירושלים,
בבית "יד לבנים" רעננה, בגבעת חביבה ועוד...
1986 -קבלת פרס גוטמן לאיור עבור הספר "פרפר
1996 – הציגה בביאנלה לאיור בברצלונה
2000 - הציגה מספר עבודות בדרום קוריאה, סיאול
2003 - תערוכת יחיד במכללת "אורנים"
שמי קולטי אליזבטה מחאמיד, נולדתי בטרנטו, צפון איטליה. גדלתי בכפר יפה בשם בולזאנו, באמצע הרי הדולומיטים, שהם הרים נהדרים בצבעם ובנופים המיוחדים.סיימתי את הלימודים באוניברסיטת פדווה כקלינאית תקשורת. ועבדתי בתחום במשך 10 שנים, בבית חולים בבולזנו.למדתי ציור טכני בבית ספר על תיכוני, והמשכתי ללמוד ולפתח טכניקות ציור וצביעה חדשים דרך קורסים שונים והשקעה עצמית, בעיר בולזנו.
אני גרה בישראל כבר 15 שנים, ואני מציירת ציורים לספרי ילדים למספר מרכזים לספרות ילדים, משנת 2002. ואני עושה את זה בכיף!
כמה איורים לספרים: " לתת יותר טוב מלקחת", "העז ושלושת ילדיה", "הרחוב הכועס", "החיפוש אחר ידיד", "נהדר", "בגדי אחמד צועקים".
אני אוהבת יצירתיות, צבעים ותקשורת.
רות צרפתי, אמנית רב-תחומית, נולדה בפתח תקווה ב 1928, והפכה לאחת המאיירות הבולטות של ספרות הילדים הישראלית. כשרונה בלט כבר בגיל צעיר וכך במקביל ללימודי התיכון החלה להתמחות בלמודי האומנות אצל הפסל משה שטרנשוס, מחלוצי הפיסול המופשט בארץ, לו נישאה. לזוג נולדה בת יחידה-חגית.
בתחילת דרכה כפסלת הציגה במסגרת קבוצת האוונגרד "אופקים חדשים"- האישה היחידה בקבוצה. רות הציגה כשמונה עשרה תערוכות יחיד של פיסול, ציור ואיור והשתתפה ביותר משלושים תערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ביניהן במוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. היא יצגה את ישראל בביתן הישראלי בתערוכת "אקספו 67" במונטריאול ובשנת - 1970 יצגה את ישראל ב"ביאנלה" של ונציה.
רות שאיירה מעל לשישים ספרי ילדים, זכתה בפרסים חשובים, ביניהם פרס אנדרסן היוקרתי ופרס בן יצחק של מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים. הספר הראשון שאיירה לא היה ספר ילדים אלא ספרו של חיים הזז "חתן דמים". מתוך מכלול הספרים, שמונה מהם היא גם כתבה כשהראשון שבהם היה "חושחושית" והחשוב שבהם היה ספר "הגן".
רות שאבה הנאה מכל תחומי היצירה מהציור, הפיסול, מעיצוב הבדים ל"משכית" ול"גוטקס" מיצירת בובות ועיסוק בקרמיקה וצילום. היא חייתה בצבעוניות עליזה מלאת תום ושמחת חיים. לקראת סוף חייה תרמה את הבובות והצעצועים שיצרה ואספה ועתה הם מוצגים במוזיאון הילדים הישראלי בחולון ואת אוסף הבדים שעיצבה נתנה למשמרת ל"שנקר".
ההיסטוריה של האמנות הישראלית רוויה בעבודותיה. מ"אופקים חדשים" של שנות החמישים ועד לאיורים למיטב היוצרים כלאה גולדברג, מרים רות, גילה אלמגור, נעמי שמר, נורית זרחי, בשביס זינגר וכמובן ע. הילל לו עיצבה את דמותו המיוחדת של "דודי שמחה".
בעיפרון, בצבע ברישום, רות הייתה אומנית רבת גוונים, שראתה בפיסול את יעודה החשוב ביותר.
"אל איורי הספרים הגעתי מהציור" אומרת צרפתי "מימי לא למדתי לאייר ספרי ילדים ועד היום אינני רואה ביצירתי הבדל בין ציור לאיור. ההבדל היחידי הוא שבאיור אני חייבת להתייחס לטקסט כתוב".
רות צרפתי הלכה לעולמה בפברואר, ערב פורים 2010
אורה שורץ איירה את הספרים: פיל ופלפל, סיפור על פרור (מאת גאולה אלמוג) וסיפורי נמש (מאת ארנת גרובמן).
אלונה פרנקל כתבה וציירה: סיפור על נסיכה, השושנה והציפור.
גיל-לי אלון קוריאל איירה: יעל מציצה לרחוב (מאת יונה טפר), אף פעם לא חיבקתי יונה (מאת שלומית כהן אסיף).
זוהר טל ענבר איירה: תני הלויתן הקטן (מאת זהר טל ענבר ונרי אלומה), אבא הכי חזק (מאת נרי אלומה).
כריסטינה קדמון איירה: עלילות אנזו והנשר הגדול (מאת ש. שפרה), צפור קסם (מאת רות אלמוג).
כרמית גלעדי פולרד איירה: ספר גדול עם שירים קטנים (מאת מיריק שניר), המפלצת שלי ואני (מאת אלה הרלב).
קולטי אליזבטה מחאמיד איירה: העז ושלושת ילדיה, חיפוש אחר ידיד.
רות צרפתי איירה: שמשיות ברחוב הנביאים (מאת יהואש ביבר), לעוף עם הרוח (מאת מרים רות).
בחזרה לראש הדף