דליה מאירי, אמנית – פסלת, מדריכת טיולי אמנות, מורה לאמנות במכללת אורנים, מנחה סדנאות אמנות, ידועה בעיקר כמי שמפסלת בבזלת, באבן ובברזל. לפסליה, כמו גם לחומרים עצמם, יש נוכחות חזקה בנוף. אתר ההנצחה במולדת, "קיר הקשתות" במכללת עמק יזרעאל, ו"אוהל סדום" בהר סדום הם רק חלק קטן מגוף עבודתה. מספר רב של עבודותיה אפשר למצוא בעיר עפולה.
בתערוכה הנוכחית, המציגה "עפיפונים" ועבודות המושפעות מאמנות דרום-אמריקאית עתיקה, מתגלה דווקא פן אחר באמנות של דליה מאירי. היצירות מנכיחות תחושה כמו-קלה, ארעית, ומגושמת פחות.
ה"עפיפונים" הם פסלים קלים, דמויי בתים, העשויים מקני במבוק וכן מצילומי רנטגן ו-CT מעובדים. המבנים עשויים ממשטחים כהים ועמומים מבחוץ, והמשטחים העליונים, הגגות, מכוסים מצידם הפנימי במראות של חלקי שלד ואברים פנימיים. ה"עפיפונים" תלויים מן התקרה באופן שהמבקר יכול להיכנס לתוכם. בהיכנסו, משתקפת דמותו של המבקר בקירות המכוסים חומר דמוי מראה. השימוש בצילומי הרנטגן והשתקפותו של המבקר מאפשרים כביכול הצצה אל הגוף פנימה, ומנכיחים את החשש משחיקה, התבלות וחולי.
בחלק זה של התערוכה, מוצגת סדרת רישומים על גבי פילמים של צילומי רנטגן. הרישום, העתיר בקוים צפופים, נותן תחושה של תלת-מימד ושל דינמיות.
העבודות שיש בהן השפעה של אמנות אצטקית, הן פסל דמוי פירמידה וכן יצירות עשויות מבדים ועליהם מודפסות דמויות בטכניקת הדפס עתיקה. הבדים התלויים יוצרים תחושה של ריחוף, כביכול הדמויות עצמן מרחפות. כך מודגש הניגוד בין הקיום הגשמי לרוחני.
משחק הכדור - "juego de pelota"
2005
מיצב הכולל שלוש סביבות פיסוליות: הסביבה הראשונה כוללת שמונה יריעות בד לבנות, מטר וחצי רוחבן ועשרה מטרים אורכן התלויות מהתקרה ומשתלשלות מטה כשהן אחוזות בגזעי עץ מגולפים המונחים על הרצפה. על כל אחת מהיריעות הארוכות מודפסת דמות שונה. הדמות מודפסת בדפוס גליל המגולף על גזעי העץ וחוזרת על עצמה פעמים רבות.
הסביבה השנייה היא מבנה דמוי פירמידה הבנוי גזעי דקל החתוכים לאורכם ומונחים על קונסטרוקציות מברזל. צידם הגס של הגזעים מופנה החוצה וצידם הפנימי מגולף ומצופה בחמרן מוזהב.
הסביבה השלישית כוללת כמאה וחמישים אובייקטים דמויי ראשים- ביצים- כדורים פזורים על הרצפה.
יריעות המודפסות בדפוס גליל
גילפתי על גלילים של גזעי עץ דמויות המבצעות פעולות אגרסיביות: מכות, מתאגרפות, בועטות. גלילי העץ המגולפים גולגלו, כשפניהם מרוחים בצבע אפור, לאורכן של יריעות הבד הלבנות. ההדפסה ברצף יצרה תוצאה של דמויות מכות ומוכות, בועטות ונבעטות – כל אחת סופגת את המכה שהיא מנחיתה על האחרת. הסדקים בגזע העץ ועיגולי "עיני העץ" משבשים את שלמות הצורה האנושית ומדגישים את פגיעותן של הדמויות.
הפירמידה המוזהבת
גזעי הדקל הגסים נחצו לאורכם וגולפו בהם שקעים בצורת דמויות המצויות בתנוחות זחילה. הדמויות חוזרות על עצמן בשש דוגמאות זהות . חלק מהן אגרסיביות ומרימות ידן להכות והאחרות מרימות את ידיהן להתגונן. הדמויות המגולפות צופו בחמרן מוזהב.
הפירמידה שצידה החיצוני גזעי דקל גסים , פתוחה בצד אחד בפתח צר ודרכו מזהיבים התבליטים השקועים.
כדורים – ראשים
האובייקטים יצוקים בתוך תבניות שנוצרו מתוך יציקת הראש שלי. החומר שנוצק הוא פוליאוריטן מוקצף – חומר קל שמשמש כחומר לבידוד. הראשים שנוצקו בתבניות זהות, גולפו בחלקן וצופו בסיליקון והם יוצרים וריאציות של ראשים, גולגולות, ביצים . מספרם הרב של האובייקטים הפזורים על הרצפה, קלותם והמרקם דמוי הגומי מעלה את האסוציאציה של כדורי משחק.
"Juego de pelota" הוא מושג מתוך התרבות הפרה קולומביאנית במקסיקו וגואטמלה המתאר מגרשי משחק שנמצאו במתחמי ערים ומקדשים עתיקים בהם שיחקו משחקי כדור. תבליטים החקוקים על קירות המגרשים מתארים כדורים שבתוכם ראשים אנושיים. תרבויות המאיה והאצטקים היו אלימות מאוד והקריבו לאליליהם קורבנות אדם רבים. ערי המדינה שלהן היו עסוקות בקרבות על מנת לשבות אנשים להקרבה. המונומנטים שהקימו בעמל רב ובהשקעה עצומה נועדו לשרת את הטקסים הללו. מאבקים וקורבנות אלו הביאו על תרבויות אלה את קיצן. הכרתי תרבויות אלו בסיורי במרכז אמריקה והזדעזעתי. החברה הסובבת אותנו אלימה מאוד וקורותיה רצופים מלחמות ומאבקים כלפי חוץ אך גם בפנים. החברה הישראלית מכנה את הנפגעים הרבים במושג "קורבנות": "קורבנות מלחמה", "קורבנות פעולות טרור", "קורבנות תאונות" משל היו קורבנות למולך של "הגנת הארץ", "קדושת האדמה", "שעת חרום" וכדומה. כל מחלוקת הופכת לעילה לשימוש באלימות. מציאות ה"חד – גדיה" הזאת מקיפה אותי מתוך אמצעי התקשורת, אך גם בהתנסות בכביש, ברחוב. מציאות זו השתלטה על עבודתי בשנים האחרונות, אולי, ככלות הכול איננו שונים כל כך מהאצטקים.
עפיפונים
2007
פסלים קלים, דמויי בתים, העשויים קני במבוק וצילומי רנטגן ו-CT מעובדים.
ה"עפיפונים" תלויים מהתקרה בגובה המאפשר לצופה להיכנס לתוכם . המבנים כהים ועמומים למראה מבחוץ.בכניסה לתוכם משתקפת דמותו של המבקר בקירות המכוסים חומר דמוי מראה. המשטחים העליונים – הגגות, מכוסים במראות של חלקי שלד ואברים פנימיים.
השימוש שלי בצילומי רנטגן מאפשר הצצה אל הגוף פנימה תוך חששות משחיקה, התבלות וחולי.
רישומי רנטגן
2007
סבך קווים על משטח דמוי מראה. דמות הצופה משתקפת בתוך הערבוביה. דמות אדם מתפענחת במעבה יער הקווים - פנים ואברי גוף שונים. במראה הגוף שזור שילדו, בפנים – הגולגולת, חוץ ופנים גם יחד. במראה החי מעורבת התכלותו במוות, - השלד.
במות אימי נשארו ערמות צילומי רנטגן שנותרו משנות חייה מלאי החולי. הגיליונות הכהים הללו השאירו לי את זיכרון גופה כאלבום חיים אותם ליוויתי.
התחלתי לרשום על הצילומים את זיכרונותיי. אחרי זמן מצאתי את עצמי מתייחסת לצילומים כמראה גופי שלי, מראה שילדי. אני רושמת את עצמי פנים וחוץ, גוף חי הטומן בחובו את כיליונו. אני רושמת על משטח דמוי מראה( אנטי סאן) המוצמד לצילום רנגן וכך משתמשת באינפורמציה הדואלית של השתקפותי..
במקסיקו ראיתי במוזיאון מסכה טולטקית. מסכה המורכבת משלוש דמויות זו בתוך זו. החיצונית הייתה פני גולגולת, בתוכה פני זקן מקומטים. במרכז המסכה פני צעיר הממוסגרות בתוך עתידו- התבגרותו, הזדקנותו, כיליונו.
|
 |
Dalia Meiri is an artist – sculptor, art-tour guide, art teacher at Oranim Teacher’s College, teacher of art workshops, and is known mainly as one who sculpts in basalt, in stone and in iron. Her sculptures, like the materials themselves, have a strong presence in the landscape. The memorial site in Moshav Moledet, “The Arches Wall” at the Jezreel Valley College, and “The Tent of Sodom” at Mount Sodom are only a small part of the landscape of her work. A great number of her works can be found in Afula.
In this current exhibition, which shows “Kites” and works influenced by ancient Central-American art, a different aspect of Dalia Meiri’s work is revealed. The works present a feeling of almost-lightness, temporariness, and less bulk.
The “Kites” are light sculptures, resembling houses, made of bamboo and also of X-rays and CAT scan exposures that have been processed. The buildings are made of dark, opaque planes on the outside, and the upper planes, the roofs, are covered on the inner side with views of skeletons and inner organs. The “Kites” are hung from the ceiling so that the visitor can enter into them. Upon entering, the figure of the visitor is reflected on the walls which are covered with mirror-like material. The use of X-rays and the image of the visitor allow as it were a glimpse into the inner body, and foster a fear of erosion, fatigue and illness.
In this part of the exhibition, a series of sketches are presented on X-ray films. The sketches, crowded with lines, give a three-dimensional and dynamic feeling.
The works which are influenced by Aztec art, are a stature resembling a pyramid and also works made of fabric with figures printed on it using an ancient printing technique. The hanging fabrics create a feeling of hovering, as if the figures themselves can hover. Thus the contrast between the existence of the physical and the spiritual is emphasized.
Ball Game - "Juego de Pelota"
2005
An installation that includes three sculptured environments: the first environment includes eight white bolts of fabric, each one and a half meters wide and ten meters long, hung from the ceiling, dangling down, attached to carved tree trunks resting on the floor. On each bolt of fabric is printed a different figure. The figures are printed on carved cylinders on the tree trunks and are repeated numerous times.
The second environment is a building shaped like a pyramid made of palm tree trunks cut length-wise and placed on a metal construction. The rough sides of the tree trunks face outward and their inner carved sides are covered with gilded aluminum.
The third environment includes about one hundred fifty objects resembling heads-eggs-balls scattered on the floor.
Cylindrical Printed Bolts of Cloth
I carved figures doing aggressive actions on cylinders of tree trunks: hitting, boxing, kicking. The carved wooden cylinders, their faces painted grey, have the white bolts of cloth at their lengths. The repeated prints created an outcome of figures hitting and being hit, kicking and being kicked – each one receives the blow that she is dealing to another. The cracks in the tree trunks and the knots in the wood break up the wholeness of the human form and emphasize the fragility of the figures.
The Gilded Pyramid
The rough palm trunks were split lengthwise and carved with figures in crawling positions. These figures repeat themselves in six identical patterns. Some of them are aggressive and raising their hands to strike and the others are raising their hands in self-defense. The carved figures are covered with gilded aluminum.
The pyramid whose outer side is composed of rough palm trunks, is open on one side with a narrow opening through which the sunken reliefs are becoming gold.
Balls – Heads
The objects are cast in molds that were made from a cast of my head. The cast material is whipped polyurethane - light material used as insulation. The heads that were cast in identical molds were partially carved and covered in silicone and they create variations of heads, skulls, eggs. The lightness and the materials from which are made the large number of objects scattered on the floor raise the association of balls.
“Juego de Pelota”
This is a concept from pre-Columbian culture in Mexico and Guatemala that describes playing fields found within the boundaries of ancient cities and temples where ball games were played. Reliefs carved in the walls of the fields depict balls containing human heads. The Mayan and Aztec cultures were extremely violent and many victims were sacrificed to the gods. Their city states occupied themselves with battles in order to capture people for sacrifice. The monuments that they built with huge effort and great expense were meant to serve these ceremonies. These struggles and the victims caused the downfall of these cultures. I learned about these cultures in my travels in Central America and I was horrified. The society that surrounds us is very violent and its history is paved with wars and struggles both outward and inward. Israeli society calls those who are hurt “victims”: this quizzical reality surrounds me in the media, and also on the roads and on the streets. This reality has taken over my work in the last few years; perhaps, in the end we are not so different from the Aztecs.
Kites
2007
Light sculptures, house-like, made up of Bamboo and processed X-ray and C.T. photos.
The "kites" hang from the ceiling, at a height which allows the observer to step inside. The structures are dark and dimmed to the outside. In entering them, the observer's image is reflected in mirror-like walls.
The upper surfaces, the roofs, are covered with images of skeletal pieces and internal organs.
My use of X-ray photos allows a glimpse into the body combined with fears of erosion, fatigue and sickness.
X-Ray Drawings
2007
A thicket of lines is drawn on a mirror like surface.
The spectator's image is reflected inside this chaotic complexity.
A human figure is hidden in the forest of lines - faces and body limbs.
The skeleton is interwoven in its own body - the skull mixed with the face, inside and out. The appearance of the living is mixed with its own erosion of death.
After the death of my mother, piles of X-Ray photos were left as traces of her sickness. These dark sheets left me the memory of her suffering body like an album of her life, and I started drawing my memories on these photos. After a while I found myself referring to the photos as my own, as my own body, as my own skeleton.
I draw myself inside and out. My living body hides its own extinction.
I draw on a mirror-like surface which is attached to the X-Ray sheet, so I can use the dual information of my reflection.
I saw, in a museum in Mexico, a Toltek mask composed of three faces, one inside the other. The outer face was of a skull. Inside it was a wrinkled old man. In the center of the mask was a young man whose face was framed by his future – maturation, aging, death.
תרגום: ד"ר ג'ודי הן |
בחזרה לראש הדף